[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא נכנסת למשרד שלו, שני משרדים במסדרון אחרי זה שלה. את שלה
היא חולקת עם עוד שתי עורכות דין, הוא, כבר וותיק, יושב לבדו,
עם שני מחשבים וכמה תמונות על הקיר, אחת התמונות תמונת הילדים
עם אשתו, בתוך שדה מלא כלניות, כנראה בנגב.
היא תמיד נבוכה במחיצתו, יודעת - וכאילו לא יודעת מאיפה זה בא.
היום הוא לובש חולצה אפורה שצמודה לשרירים שלו, לא משהו יותר
מדי מנופח, ודי ברור שהוא לא מתעמל, ולמרות זאת עדיין במצב
טוב. לא מזמן עבר את ארבעים, וכולם התאספו בחדר הישיבות, אכלו
עוגה שקנה על צלחות חד פעמיות שאשתו שלחה. היא גם ראתה את אשתו
כמה פעמים, ברונטית נחמדה שהחליפה איתה איזה מתכון.
היא נכנסת בכוונה עניינית, לשאול אותו שאלה שנוגעת לעבודה. הוא
מתבונן בה: הרגליים נתונות בחצאית שנגמרת ממש בברכיים, החולצה
מכופתרת אך מחליקה בדיוק לצד החזה. קל לדמיין את עגלגלות
השדיים, והכל מהוגן למראה. השיער שלה שטני, ארוך ומבולגן בדרך
כלל. היא צעירה ממנו במה שיכול להיות לא הרבה - 13 שנה, אבל
כאן, במשרדים האלה, זה נראה כמו שנות דור. לאחרונה הוא קצת
חושב עליה, נהנה מהכניסה שלה למשרד שלו, לפעמים אפילו תוהה
בינו לבינו אם הוא לא מזמין אותה קצת יותר, משתהה בכוונה
בשיחות הטלפון שלה, מקדם אותה לתיקים החשובים יותר. אבל
ההתנהלות של שניהם תמיד עניינית, ולמרות ההתלוצצויות שנוספו
בעת האחרונה, כל השיחה נשארת במסגרת העבודה.
היא כבר כמה זמן חושבת עליו. לא יודעת אם זו הסמכותיות או אורך
הרוח, העובדה שתמיד הוא יכול לעזור לה. או אולי המשיכה שלה
לגברים רציניים, סמכותיים ושקולים (תסביך אב? היא תוהה בינה
לבין עצמה, אבל לא מוכנה להעלות את זה, אפילו לא בטיפול שהיא
התחילה לאחרונה, מול מטפל מקריח ולא אטרקטיבי למראה).
הוא כבר כמה זמן חושב עליה. כשיוצא לו להגיע למין ענייני עם
אשתו, בין הטיפול בילדים, לקיחת הכלב לווטרינר והניסיון להגיע
לחדר כושר, הוא נזכר בה וחושב עליה בבגד ים, כמו ביום הכיף של
החברה בגולן. הוא תוהה איך כבר 5 שנים הוא מכיר אותה, אבל רק
לאחרונה היא מעניינת אותו כאישה. כאילו צמחה על ידו, פתאום
השנינות שבה יוצאת החוצה, ונראה כי היא טיפה התעגלה. התנועה
שלה יותר נשית, ומשהו בה כאילו קורא לו.
היא ניגשת לשאול אותו משהו, נעמדת ליד שולחן המחשב, ולרגע
עיניים ירוקות פוגשות עיניים ירוקת, ויש השתהות רק לרגע. נדמה
שיש משהו באוויר. היא מתבלבלת וגם הוא לרגע מאבד את שיווי
המשקל, אבל היא יותר. יכול להיות שהוא שם לב. לבסוף היא מצליחה
לשאול אותו, והוא עונה תשובה שתפשט את הטיפול בתיק הזה. היא
הולכת, יודעת שלעולם לא יהיה פה קשר שהוא לא מקצועי.
היא תמשיך לחשוב עליו, לא יודעת אם גם הוא חושב עליה. היא
תמשיך לחשוב עליו גם כשתגיע הביתה ותוציא את בלאקי שלה ושל רמי
לטיול, גם כשתפגוש בערב את רמי החבר הכי טוב שלה, כבר עשור, זה
שהציע לה להינשא לו לפני שנתיים, ביום אחר שגם בו מעדה וכמעט
נפלה במשרד של הבוס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ייאסר יאסר!!!

לוחמי חרות סוהא
במניפיסט
פמיניסטי קורע
לב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/10 21:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורורה אנדלינור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה