כתר מוזהב,
משובץ יהלומים,
בצבעים מרהיבים,
מונח על ראשה,
והיא זועקת למרומים...
אנרגיית רבת עוצמה,
ובארץ הפקר ותוהו ובוהו,
כשהכחול שולט על כול העולם.

שני בני אדם נאבקים בגופם בשל השוני בדתם.
אצבעות מטובעות ומפוזרות,
מונחות על שלוליות של מים ישנות ורדודות.
כף יד ממתינה לגעת בטבעת שקופה.
דם של בני אדם ממלא אזור משמעותי בים.
כלבים מיומנים מלקקים הדם אשר נשפך לים.
כלב נושך את שפתיי המלכה.
סוסים שחורים ולבנים דוהרים מהים אל החוף,
להשיג את מלכתם.

אצבעותיה השמאליות של המלכה
מפזרות בעצמן את שיער ראשה האחורי.
באי פריצת אוויר מקורית,
פסקה רוח האקלים לנשוב.
על אוזניה עגילים של פעמוני ענבל מוזהב.
בצעקתה של המלכה, עומק רב.
קולה הולך לשווא, קולה הולך לשווא,
ובעיניה דמע רב ויקותיאל שמה.