הילה ארנון / הפסיכולוגית |
אני מכונס בתוך כורסה
כוס קפה היא מכניסה
אני שותק ושותק
בוהה בה, מחכה
כל שבוע אותו עניין
אותו שקט מעונן
וכשאני מדבר אליה
היא בוהה, בוהה
ואז היא מתחילה להיפתח...
הפסיכולוגית מגלה
שאין שם מישהו בשבילה
הוי כמה שהיא יפה
הפסיכולוגית המתוקה
לפעמים ממבוכה
היא זורקת אלי בדיחה
ואני רק שותק ושותק
מחייך אליה, מחכה
וביום שזה ייגמר
ולא אבוא עוד יותר
אהיה כה שמח
בגללה, בגללה
כי אז אוכל להיפתח...
הפסיכולוגית המתוקה
את כבר לא במצוקה
אני כאן איתך
לעד...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|