לאור בעיניך לבי מתגעגע
לחיוך המתוק ששלחת לעברי
בעומדך מן העבר על סף המדרכת
מנסה לחצות את הרחוב הראשי.
את הערב היפה לא אוכל לשכוח
זה היה כחלום שחלף מול עיני
בעודי מתבונן בעיני התכלת
ששבו את לבי ונשקו לחיי.
אך למה זה בא האיש מן הדרך
ונשא את גופך אל חיקו בנשיקה
ואני כשכור שנשבה בקסמיך
עומד ונדהם על כביש האספלט.
אשוב הלום מחר עם רדת השמש
ואולי שוב דמותך תחיך אל מול פני
ואת נצבת שוב בסף המדרכת
ועיניך שולחות לעיני חיוך של אהבה.
והנה שוב חלף האיש מן הדרך
ונשא את חיוכך עמו אל ההר
ואני סומא ואלם על סף המדרכת
אמתין בכל יום באותה השעה.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 133/4 שייכות ל- shulibangi | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.