כמו גשם בשנת בצורת,
ידעתי שאפשר
אך לא האמנתי
שיבוא.
שדות הלב צמאים לטיפה מתוקה,
מלוחה,
אושר
שלם.
לימדת אותי שוב
להאמין
באותו חלום
שהזיתי פעם,
כשרק התחלתי
להיות ילדה,
עוד לפני שפגשתי
מחסומים וקירות
עוד לפני שנפגעתי,
פגעתי
ונותרתי
לבד.
אז הלבד איתך
הוא קצת יותר ביחד
מלבד,
והשמחה איתך
היא אושר צרוף.
כי אני שדה זרוע
וחיי עד עתה
בצורת.
28.8.2009 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.