חשבתי שאני אהיה בסדר עם זה.
לא באמת בסדר.. אבל יותר בסדר ממה שאני עכשיו.
עכשיו אני ממש לא בסדר. אפילו ממש לא.

אתה מכיר אותי ויודע שמהר מאד דברים משתנים אצלי, וכמה שלא
חשבתי שזה יכול לקרות? וואו, ממש קשה לי לראות אותנו יחד.
אל תתעצבן טוב?
אבל אתה מגעיל אותי. אני חושבת על לגעת בך - וזה מגעיל אותי
אני רואה תמונות שלך - וישר סוגרת את הדפדפן.
מי היה מאמין לילו שלי....

זה מפחיד אותי, שאני אפסיק לאהוב אותך
ואני חושבת על זה לאחרונה... שאני כל כך כועסת
וכל כך פגועה ויש לי כל כך הרבה להגיד לך -
אבל לא. היא פה. אי אפשר.
אתה יודע? גם אם היא לא הייתה פה.
תמיד שיחות איתך מובילות לריב, תמיד דברים מסתובבים אליי...
עזוב אותי עם העבר, כוס אמק העבר והשנה וחצי האחרונות.
אני מדברת על     ע כ ש י ו.
איך אמרת לי שהיא באה מרצונה, ושבועיים אחר כך אמרת שהיא באה
כי אתה אמרת לה שזה בסדר?
אתה לא מבין איך מלחיץ אותי כל פעם שאתה משקר לי.
מלחיץ אותי שאתה חוזר אחורה, למי שהיית פעם, למישהו  שאני
לא אוכל להתמודד  שוב, לא עם לילו הישן.
אני פשוט בלאגן. מרגיש לי בנק' כזו נמוכה...
ועוד ממי? ממך? ממך לילו?
אתה לא מבין כמה הראש שלי עובד אובר טיים,
כמה פשוט לא אפשרי לי לחשוב עליי איתך עכשיו.
אני פשוט לא רואה את זה.
וואלה? אני בנק' הזו לא יודעת אם אני אוכל להשתחרר מזה.
אולי זה הכאב הכל כך חזק שמדבר עכשיו,
אבל מה עם זה לא?
סתם מפחיד אותי, מפחיד שהרגשות שלי מתחילים לדעוך...
הראש שלי מלא באימג'ים.  איך בכלל אחרי 3 ימים אחרי שאתה איתי
אתה מחבק במיטה בחורה אחרת?

כואב.
בא לי שקט. להתפוצץ מפה וזהו.
וכמה שאתה אומר וטוען שאתה אוהב אותי?
הכל נעלם בנק' הזו והופך לתהייה,
לא למשהו שבעבר היה טמוע ומוטבע בי.