מחר נלבש עירום ונתכסה שתיקה
נקיז דמנו  בסכיני טיטניום
ארבע ידיים לבנות יזלגו דם כחול
פתילים שקופים הבוערים לטרוף
ולא נדע עוד כפור ולא נדע עוד כפור.

מחר נהיה דמויות בודלר וזך  וולאך
ננבוט כאשד זעם בניחוחות חמלה
חריש עמוק אחרוש בין פיתולי מותנייך
ציפור במרומים תרחף גאה מולנו
ולא נדע עוד כפור ולא נדע עוד כפור.

כנסי למחיקות שיריי כמו שיניים הנסגרות לטרוף
ואפרוץ בין חריצייך כמו מרזב דולף
אמטיר בך טיפות שנוקות בלשון רחמך
ואשתכר מבושם קצף איזובך
ולא נדע עוד כפור ולא נדע עוד כפור.

בואי כמו צל כמו מילה נאה מזוויות שפתייך
בואי אלי במשיחות מכחול של דבש ודונג
נסיט תלתל אבוד מפצע השיכחה
נחשוק הערפל כמו עשב צמא בשרב הקייץ
ולא נדע עוד כפור ולא נדע עוד כפור.

ונתקמט ונילטף כמו זחלי המשי
ונפרפר כמו אברה פצועה ממעופיה
ננטוף כמו תקווה בין שיבולים וקצף
נחלוף כצל עובר  כמו גבישי חלום
ולא נדע עוד כפור ולא נדע עוד כפור.

בואי נמצוץ הרחמים  כמו עדנה חוזרת
נסיר קליפות חולשה ונתעטף שכבות של אומץ
בואי כמו ניבי יונקים  לטרוף נבטי תשוקה
ולא נותיר אותות של קין על מצח תפארתנו
ולא נדע עוד כפור ולא נדע עוד כפור.