בשאגה

תאספי אותי
בצרחה

תחנכי אותי

זה השקט שגומר עלינו והסוד שמכסה עלינו בעלטה
זו השתיקה שלוקחת ומבזבזת והורסת באדישותה
זו האמת שלקחה אותך כי שמרת אותה לעצמך
ושפתייך מלוכלכות עכשיו בחול ולא היו אם לא היית בתומך
שותקת

וזה נקרע
ונקרא
ונגמר
ונשבר
וחוזר על אותו הגל
וכנפיים מוזהבות
וקשת בענן
ופרחים בעיניים
ואין סוף לתיאורים ולדמיונות

שפה משותפת
ומחשבה אחת
למי את קרבן את למי...
האם את של העולם, או את של עצמך
למי את קרבן את למי
ואת הדם של מי זה שופך

והצהוב הזה כ"כ צהוב
ושורף לנו את העור...
מתקלפים מתחלפים מתלפפים
ידיים נקשרות
וכתפיים מתחברות
וכל המים של כולם עליי
והמים שלי על כולם
ומים ומים ומים ועיניים
וידיים נוגעות
ופתאום שום דבר דבר לא מלוכלך מדי בשבילי
הכול עליי
אני בשבילך ואת כמו מעילי
שומרת עליי

זה השקט שגומר עלינו והסוד שמכסה עלינו בעלטה
זו השתיקה שלוקחת ומבזבזת והורסת באדישותה
זו האמת שלקחה אותך כי שמרת אותה לעצמך
ושפתייך מלוכלכות עכשיו בחול ולא היו אם לא היית בתומך
שותקת

וזה נקרע
ונקרא
ונגמר
ונשבר
וחוזר על אותו הגל
וכנפיים מוזהבות
וקשת בענן
ופרחים בעיניים
ואין סוף לתיאורים ולדמיונות