|
כבר עבר הרבה זמן מאז הנחתי עיפרון על נייר
כבר שחכתי איך פורטים צליל על המיתר
ומבטי הבהול הפך חלול וריק עם השנים
איפה היא אותה נערה עם גיטרה ותלתלים זהובים?
מתרפקת בערגה על העבר, מי אני היום?
אני אישה נערה או ילדה? אולי אני חלום?
וגיטרה אחת פעם פרטה עלי שירים
והיום אני שבורה חסרת מיתרים.
אני לא רוצה לשמוע
אני לא רוצה לשמוע
אני לא רוצה לשמוע
לא רוצה אני אפילו להקשיב
כבר עבר המון זמן מאז טבלתי מכחול בתוך צבע
כבר לא עצוב לי ומר, אתה וודאי יודע.
האושר איחר לבוא הוא שרוע על קנבס ריק
לא יודעת לציירו, נמצא הרחק הרחק...
כבר עבר הרבה זמן מאז יצאתי מפתח ביתי
בכדי ללכת אל ההר לצעוק לצורח חמתי
כבר עבר הרבה מאז שהאזנתי לרוחות הסתיו
יחפה בתוך שלולית אני רק קו על גבי קו.
אני לא רוצה לשמוע
אני לא רוצה לשמוע
אני לא רוצה לשמוע
לא רוצה אני אפילו להקשיב
אני לא רוצה לשמוע
ונמאס לי כבר לריב
לא יודעת מה רוצה ולא יודעת מי אני
כי כבר עבר המון זמן מאז פרטו במיתר ליבי. |
|
|
אם אתם שואלים
אותי, מה שבטח
תעשו מתישהו,
אני חושב
שהרעיון הזה של
הסלוגנים ממש,
אבל ממש, טיפשי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.