דומה שהמגף התרוקן מיושביו
כאשר סבים והורים העמיסו על כתפם
את טפם, שפתם וכלבם ובאו - ל-Seefeld
בטירול להחיות את נפשם.

ושם בעיירה האוסטרית הציורית
מצאנו גם אנו מקלט מלהט הקיץ החם.

ומבט מסביב:
יערות אין-קץ שבהם כל עץ הוא עץ
ולנצח אביב וקריר
ומההר המים זורמים ומקנאה ניגר הריר
ואין חוסכים כי יש בטחון שאף פעם לא יחסר.

כידוע לטוב יש סוף - וחבל,
אבל נחמה: גם לרע יש קץ. חלפו החום והקיץ
האיטלקים על טפם שבו למגף ואנו לביתנו במזרח,
ובלבנו בטחון שאין מקום מוצלח כמו הבית.