אין לי כבר מה לכתוב עוד, אני חושב
מרוקן, מחוק, דף ריק, מיותם, סתם.
נדמה שכל מה שצריך היה להיאמר כבר נאמר
וכל השאר עמוק עמוק בפנים נקבר
זה לא שאיני רוצה להתבטא עוד, במילים
עוד יש בי רבדים, אך הם כמוסים
אפילו ממני, יוצרם ובוראם
מחכים רק לרגע שבו משנתם אקיצם
שעת לילה מאוחרת, הירח במילואו
ותרנגול לא מאופס מתחיל לקרוא
קוקוריקו? מה נסגר איתך? תראה מה השעה.
מה השעה? הוא מקרקר, השעה שתתעורר,
ולא משנתך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.