מעטר חלומות ב
אבקת סוכר
הקפה מתקרר אל תוך ה
לילה
אני שובר מילים מוסכ
מות
לא רוצה למות בלי שאמרתי לך
כמה את
אחת ממיליון, אחת למיליון
הכל שאלה של משמ
עות
אני כותב לך.
שנים של מילים צנומות
פעם היו אומרים לי
היי ילד, אתה תגדל ותבין
ואינני ילד
ואינני מבין.
משורר של לילות, כותב מתוך
שיכרות
מנסה לגעת בך דרך
מילים צבועות, כמוני
משורר של לילות, כותב
מתוך שכרות
מציץ מן התריס אל חיים של
מישהו אחר
את קוראת אותי. מבינה אותי. נוגעת. בורחת. אני ממשיך לכתוב
מילים, לאלפים. את ממשיכה לגעת, לברוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.