לא מראה את הכאב את עלבונות הלב
רק את הבהיר המתוק השיר שעל פי הגיבוש של מחשבתי
את הרצון החזק להצליח לבנות הרגשה
להכנות מציאות של ברכה של קצב הליכה
הראי של המרחק נראה מתוק
כמו פנינה בלב ים חבוי מהחשק מהתודעה
אין כניסה לפתיון הגעגוע לזכרון עיניך
ללכת קדימה ליום שמאיר
את הטוב את הרוע לתבל באהבת אנוש
ורוצה רק ליטוף
רק סימני אזהרה
רוצה ללכת בטוח
לתת לסלוח ולקבל את האחר
ואת עצמי
את לא איזה רובוט
את לא כל יכול
את אנוש שנשבר
שיכול גם לבכות
אפילו להשבר