שירה לירי / קיץ שוהה |
ילבין הענן ויכחילו מי-ים
אך אדם היושב בצל עץ לא יוקיר
קרניים שורטות ומקיזות דם.
גם בערב לא ידע מנוח
משמש קופחת כלהב סכין
מזור תשווע כל נפש לרקוח
מי גשם של חורף, זמנים רחוקים.
ובליל קיץ יוקד ולוהט
גם הכוכבים ידעו שרב
ירח ינטוף טל זוהר ושקט
ואגל יבליח מעל
מחכה לסתיו.
21.07.10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|