כשהוא פוקח עיניים
רק אז הוא מתחיל לחלום
על שנים שעברו בשבילו
ילד מקיץ בהקיץ.

כשהוא פוקח עיניים
שנים נסגרות אל מולו
הוא לא בטוח במה
שהוא עומד עליה.

הוא נוטל תרופה
גלולה מרה היא הכאב
הרוח שבשערו
לא מעיפה את מחשבותיו.
הוא נוטל את הכאב
בדקירה אחת קצרה
לא נותר לו בפנים
מה שיש לכל אחד.

הוא צועק על חומות העיר
שיבואו לקחת אותו
הוא שוכב על הכביש
שישימו לב לכבודו.

הוא מכבה את עיניו
ורק אז חוזר למציאות
על שנים שעברו בשבילו
ילד מקיץ בהקיץ.