"שב עלי!" פקדה והצביעה.
אני לא מוכן, עניתי.
עלה ורד, נד נד! התריסה.
לא הבשלתי צעקתי.
כנס אם כך הביתה, הפצירה.
חושך בחוץ, וקר. חשבתי.
מה אתה שותק? תקפה.
מה היא רוצה? הרהרתי.
אתה שוב ממלמל לעצמך, שמעתי מרחוק.

שמישהו יבוא לעזור - המשיכה.

עולם בלי צלילים בגוון לבן בוהק. הפנמתי.

רעש של סירנות, אבל אני שקט.
רק קצף שוצף עולה מגרוני. עיוות מרטיט.
 עטופה בשמיכה בוכה לידי.

שוב הרעש הלבן הזה. אני איני, והיא שקטה.
שוב לידי. נרדמה.