בנימין וולמן / אפלה |
היא קוראת
ספרים
ויהי ערב
ומאפלה
מפציע אור
והיא קוראת
שורה אחר שורה
בערב שאחרי
אור שני זורח
והיא קוראת
מילה אחר מילה
ובלילה
אלפי כוכבים מנצנצים
ואור עיניה כבה
אומרים
כי האל נוטל
אהבתנו
ואני שומר
קלפי
קרוב לחזה
ממושבי אני חוזה
בידיים צבות של
יושב מרומים
שרידי אצבעות
מתאמצות לבנות עוד
מגדל קלפים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|