[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








התחדשות או רגיעה
מילים מרחפות על פני שורות
ואת לא יודעת
מה יהיה מחר
אבל גם
כבר אין לך כוח לחשוב

והכתב העגול, המסודר
והמדוקדק
פתאום גדול מידיי
מסורבל ולא שלך.
לא שלך.
אבל זאת כן את.
שלא מוצאת
את עצמה.




כמו מים
שזולגים
במורד שיפולי
הזמן
נכנעים לכל
הסחה
עוטפים בקור
יוצרים רטיבות
בעין אדומה


ציור מוזר
יצור מוזר
אותיות זהות
מתערבבות
לכדי מילים
שונות
והכל נברא
ממקור אחד.













"Every hour wounds. The last one kills"




אני מעיזה
לצייר בעט שחורה
שאי אפשר למחוק
אני מכריחה
את עצמי
להתמודד
עם העובדות.





קשה לי להתנתק
מהמחשבות
המטרידות האלה
שגורמות לי להרגיש
כאילו הלב שלי
שוקל
לפחות כפול ממני
ואיך ממציאים
מחדש
חיים שלמים
בלעדייך?




כמו טפרים

לנעוץ

בטרף

רק עד

זוב דם




"והזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של
החיים..." (עידן רייכל)




לחזור אל השורשים
להיות אבן
הכי בסיסי
הכי דומם
הכי חסר חיים.






שרבוטים חסרי משמעות. ומי אני בתוך כל זה? אני השרבוטים.
קשקושים, וציורים קטנים. קווים מתפתלים בין משבצות חשבון. וכל
החישובים מתערפלים. כי כבר אין משמעות למילים. ובשביל מה, את
הכל כבר גילו המדענים הגדולים.

ציטוט מתוך הספר American Gods by Neil Gaiman
ציטוט מתוך שיר מהפרוייקט של עידן רייכל







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כמה עצוב,
להיות.



כרוב.


השירה המודרנית
במיטבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/8/09 14:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאן איריס מיי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה