את עומדת שם בפינה
עטופה בצללים,
רק חיוכך מוטל באור
על פנייך החשוכים.
אני מתקרב אט
ואת נעלמת.
שומע קולך מבעד לדלת
רך, עדין ושקט,
את קוראת לי לבוא לתת אהבה
אני את צלילייך שואב.
נכנס אל החדר
הוא ריק.
ריח הבושם שלך נשטף באוויר
משכר חושים,
הולך אחריו כמו חתול ושמנת
או ברק ואז רעמים.
ריח הבושם מתנדף
את לא שם.
איפה את? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.