ללכת רחוק, יכולתי להפציר בך.
ללכת ולא לשכוח, יכולתי להיות איתך.
השנים האלו עושות לי רע,
הזמנים שקרבים בונים לי מצוקה.
כפתור החירום, אבד לי.
ככה אני רוצה להיפרד מהמוכר,
להישלח אל עבר המבחן.
ככה אני הולך רחוק, רחוק, נמלט מגורלי,
חי את עולמי, ככה אני רוצה להאמין שטוב.

בא לי להמשיך ולהיות מרוצה מזה,
בלי להיפגע,
ככה אני מול המראה, אני מפנים.
לא רציתי להישאר, זה מין פחד להיפגע.
החוכמה האמיתית ניצבת מולי ואני בשלי,
ככה, סתם ככה.
ערב טוב עולם, חיכיתי ולא באת לי.
אין לי כבר גורל, אך בחירותיי הולכות לפניי.

להתחיל מחדש, בלי להיפגע, מנטרה היפותטית למדי.
זהו זמני, זהו מקומי, לא אלחם לשווא,
לא אפרוץ את חיי.
יש לי שם מטרה מקודשת וטובה, מכריי ישארו שם ואני
אפרד בנשיקה.
ככה, כמו שהיה.

אין בי רצון להשיג בכח את מה שלא אצליח
לקבל באהבה,
אין לי את הכוחות להילחם בליגת הצללים הגדולה,
על כן לא אפגע.
הוא ישמור עליי ויגונן, יחבק חיבוק רחב וינשק,
מגיע לי אושר, מגיעה המנוחה שביקשתי ללא תקנה,
עד שתיפול הפצצה ויהיה רע, רע יותר ורק אז אכנע,
לא יודע איפה אהיה בעתידי המלנכולי, רק אבקש,
את שמחתי לשמור לחסד אחרון עימי.

30.8.08