|
בית א':
זה נחת כמו גשם באוגוסט כמו מבוך ללא מוצא.
והפחד מהשיגעון מכרסם בי אבל משהו מבפנים מאמין שזה זמני.
עשור שלישי מתחיל היום ואיפה אני ואיפה את.
בנימה של תקווה סומך עליו ואמר זה ישתנה.
פזמון:
בתקופה שהמוח עובד שעות נוספות אני צריך אותך שתקחי אותי.
בתקופה שהמוח לא ישן בכלל אני צריך אותך לטיול של שעתיים.
בית ב':
ופתאום יש רגע של מנוח אבל כמו מצמוץ הוא נעלם.
ואני כמו היום הזה כמו היום הזה, רוצה להוולד מחדש. |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.