[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנדי ורצברגר
/
בלשון ציווי

אתה תייר בבודפשט. מה שאומר שאתה לא אדם אמיתי וראוי ללא יותר
מהתעלמות הפגנתית. אתה אבני הריצוף המיובאות של הטיילת, תווית
הביקורת שעל הכרטיס לאופרה, אתה הנגנים הבוליביאנים עם חלילי
הרועים הענקיים שלהם. אתה כלום ומעבר לכך, כשמדובר במקום מנוכר
וידוע בשנאתו לזרים כמו הונגריה, אתה עוד פחות מזה. מעניינת
יותר, היא העובדה האירונית והעצובה שאתה יודע לדבר הונגרית! לא
ברמה של ניהול שיחת חולין עם הונגרי מזדמן, אלא יותר ברמה של
ניהול שיחות פילוסופיות עם אבא שלך, שיחות בעלות נטייה לקחת
בהשאלה מילים משלוש שפות אחרות. רמה כזאת.

מצוייד במערכת כלים מפוארת זו, בתוספת פחד כן ואמיתי, אתה ניגש
לקופה של המטרו ומבקש מהמוכרת כרטיסייה לשלושה ימים. הפחד
וחוסר הביטחון מאבנים את קול הדיבור שלך לכדי טון של ציווי,
הנאמר בשקט עם מבט נוקב בשיש האפור של הקופה, ממנו מזדקר
המיקרופון כמו אנדרטה.
"מה?"
שואלת האשה
"שלושה ימים!"
ואתה כבר נשמע כמו חוליגן.

הזקנה פוצחת בשטף הונגרית שהיה נשמע כמו קללות אילולי הבנת את
השפה (אתה עדיין מאמין שכבר בשיעור הראשון ללימודי הונגרית,
נלמדות מגוון הצורות וההטיות למילה "זונה".)

"סליחה? לא הבנתי..."
"מאתיים פורינט!"
נובחת הזקנה.
מרומם מן ההתקדמות במשא ומתן, אתה שולף את הארנק וסופר לה את
הכסף במשך דקה ארוכה. אתה לוקח את הכרטיס, ממלמל תודה ומתחפף.


היית בטוח שהטון המנוכר שלך, שאתה לא מצליח לשלוט עליו ברגעי
לחץ, דווקא לא יבלוט במקום כמו הונגריה, אבל אז נזכרת כמה
ההונגרים אוהבים את מילות הנימוס שלהם. מאתיים שנות אימפריה
אוסטרו-הונגרית הטביעו את חותמם על השבטים ההונגריים הקדומים,
כך שנראה שעשית את היום לזקנה ההיא מהקופה של המטרו, כאשר לא
פנית אליה במשפט כמו:
"ערב טוב לך, גבירתי הנכבדה, האוכל לבקש, במטוטא מגבירתי
כרטיסיית ביקורת לנסיעה ברכבת התחתית, אם הדבר אינו מכביד על
עפעפייך נוטפי המסקרה?"

זה פשוט לא הסגנון שלך, כנראה. בביקורת, אתה מוציא את כרטיס
המטרו ומגלה שהוא תקף ליום אחד בלבד.

בחזרה בארץ, אתה עולה על אוטובוס אגד או דן כלשהו, קו מספר כך
וכך, שנוסע ממקום זה למקום אחר.
"תביא לי בבקשה כרטיסייה רגילה."
"אא?"
"כרטיסייה רגילה!"

הנהג נותן לך מבט עייף, מחורר את הכרטיסייה ומכוון אותה אליך.
אתה לוקח, ממלמל תודה ומתגלגל למושבים האחוריים. כמו הכרטיסנית
ההונגרייה, גם הוא בטח לא שמע את מילות הנימוס, אלא רק את
הפקודה שלך. עכשיו הוא בטח מקלל את האמ-אמא של כל האשכנזים
המתנשאים האלה.

מתוך פרוייקט הגמר בנושא דיבור קלוקל, יולי 08







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מהר, מהר! רוצו
לטלוויזיה! רפי
גינת מגלח את
הזקן בשידור
חי.
טוב, טוב, לא
לרוץ, זה בכלל
הזקן של אישתו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/5/10 8:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנדי ורצברגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה