|
רוחו של אמן מת דבקה בנפשי
אדום פלש במיתרי התדר
עיניים שחורות של הכרה חדה
גבישים עמוקים של אפלה.
סוד הכוח מצוי באמת
נהר גדול של רוח
הקשיבי לשירת הערב
המסך עטור בכוכבים.
הוא מביט אלי דרך עיניי אנשים זרים
אנחנו משתמשים בחיים כמצע
בדים פרושים על פני הרוח
המקום בו האור נילחש לצורה.
הדמויות שוזפות עצמם למולנו
כינוסים אקראיים של דעת
גדרות רופפות בערפל
המקום בו אנו נמסים מחדש.
|
|
|
האור בקצה
המנהרה שהוא
מקור לתקווה,
יכול להיות גם
רכבת שמתקרבת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.