אלחנן א. לואיס / זרמי אדם |
זרם הנחל
כזרם האנשים,
בקצב אחיד
ונכון.
אך לפעמים,
גל,
היתקלות. ולרגע
הנחל נהר, ולרגע
אתה חשוף. לאחר מכן
נשארים בנחל רק
קמטי-הזיקנה, וגם בך
אדווה אחת יותר. ועם הזמן
האדוות משתנות ונשכחות,
אך בלעדיהן, אין הנחל
עצמו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|