|
לפעמים הכל שחור ואני צובע
במכחול עוד חלקים שהסתתרו
והכל עוד יסתדר אני יודע
שהימים הקשים עוד יעברו
עם אותו מכחול מצייר את השמיים
בכחול בהיר, ברוגע הנשמה
מריח אדמה ספוגה ברגבי המים
שומע קול רחוק מעומק הדממה
וכשאת פה איתי הכל אחרת
השחפים עפים גבוה מעל ים
ורוח של קיץ לי מספרת
איך היא מביאה אותך לשם
איך את שם..
בצבעים כהים מוחק הכל ברגע
נושם ענן רעיל ואת אינך
והכל שחור הכל אבוד אני יודע
הכל כבר לא יחזור אני הולך
כי את לא פה והכל אחרת
שחפים קרים שוכבים ללא מעוף
ורוח קרה של חורף לי מספרת
שאין עוד התחלה בקו החוף
|
|
|
אני אנטיתזה של
עצמי.
שמואל
איציקוביץ'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.