נעם כגן / ליעקב |
משהו אוכל אותי מבפנים
כלל לא משנה איזה שם תתנו לו
משהו שורף לי את החיים
לא תמגרו אותו למרות המאמצים.
אל תדאגו לי, אני לבסוף אנצח
גם אם גופי ירקיב ולשמיים יעלה הריח,
כאשר אמות ואעזוב כאן בעתיד
אטול עימי את הבן זונה, תיפטרו ממנו לתמיד.
רגע לפני שאני נגמר
סוגר על ההווה, צורב את העבר
לפני שאני היסטוריה עצרו רק לעוד רגע אחד
ותרשו לי לאמר,
בסך הכל היה לי פה נחמד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|