תמיד היית שם ברקע,
פרצוף לא זר.
גרים קרוב, אבל לא מכירים.
כל אחד במסלולו בחיים.

ביישנות נערית מנעה אז קירבה,
מסתבר בדיעבד, הייתה שם להבה.
שלום-שלום בלי יותר מידיי,
לא יזמת כלום, אולי פחדת מאכזבה.

לומד להכיר אותך, זה עושה לי רק טוב.
מסתכל לך בעיניים, את גם נהנת.
יש חיבור מקסים, זאת האמת.
הזמן טס לו מהר, הוא לא מתחשב.

אני יודע, עוד מעט את הולכת.
גורמת לי לחשוב, מגשש באיטיות.
לא רוצה להכאיב, פוחד להיפגע.
מזכירה לי רגש קודם, חזק ועמוק.

מקשיב להיגיון ועוצר. הלב, טוען בתוקף שאני מפגר.
את תכף חוזרת למסלול, כבר נעלמת.
אבל תשובי לביקור, רק לזמן קצר.
עוד לא התחיל אבל עדיין לא נגמר.

מתעלם מההיגיון ומנסה להתקרב,
את נרתעת לרגע אבל נכנעת לאותו רגש.
זה מרגיש כל-כך נכון, לא רוצה שייגמר.
חוויה מיוחדת והזמן בשלו, במחול מטורף.

השקט איתך מלא בהמולה ורעש,
שקט טבעי, רווי מחשבות נעימות.
כנים ולא בטוחים, החלטנו שלא להחליט.
שמח שנכנסת לי לחיים.

אוהב להיות איתך ביחד,
לא יודע מה יוליד המחר.
אחחח,
איזה רגש נהדר!