"אחדים אוהבים שירה"
ואחדים היו רוצים לאהוב שירה
לחוש את רממות הרוח
והסיפוק שבחוסר מטרה.
כל העברות המסרים נראים לי מיותרים.
משתעשעשעת ממשחקים מילים
כשאת שלי אני לא יודעת לבחור
כמו פעם.
או שלא כמו פעם.

אולי באמת הנוסטלגיה מורידה את העבר.
ורידים בולטים צצים בה לפתע
מעירים נקודות שכבר אז לא הורגשו.


אז המסרים גורמים לי זלזול
אך כשאין מסרים -
בלבול.
צריכה מסר אחד, יחיד וברור.
הוראות ישירות
כדי לככב.
כדי לפרוץ גבולות
רעיוניים. של מישהו אחר.
כי היצירתיות כבר מתה
או שלא הייתה קיימת מעולם.

אומרים שאפילו הסופרים הגדולים ביותר
גונבים את דמיונותיהם ממישהו אחר.