אובדת בתוך מסלול חיי
שכאילו רק הולך ומסתבך עם השנים
ואני מי אני בכלל?
לך ולכל האנשים האחרים.
יושבת עכשיו בדירה חשוכה.
ובחוץ הכל שמש ושמיים כחולים.
מסביבי עשן סיגריות סמיך
ובחוץ עננים לבנים
עייפות מציפה את גופי,
התנתקתי מהעולם החיצוני
רוצה לישון
רק לחלום כמה אתה איתי
העצב משתלט,
על כל רגע שמח
ומה שהיה כבר אבד.
פעם אהבתי עכשיו שונאת.
שונאת להיות לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.