|
פאר היצירה לוטש עצמו לצורה
מרקמים על פני הערב
רתמות היופי נאגדות בשחור
מדפים מאובקים של משך.
איילות פצועות מדממות את צירי הדרך
מסד תשתית הארץ
גופי חבלה לא מוסרית
משכן המאכלת הקרה.
ובכול פעימה ראיתי אור
קורן על צירי האבנים הצהובות
ובכל נשימה שמעתי אפלה
לוחשת במילים הנכונות.
ויהי הבוהק פורץ בגדרות הערב
מסכי תודעה צרובי נצח
מתת תכלת האלים
עינייה של היפה בנשים.
|
|
|
נותנת מה?
בוליביה לא
מבינה את בוריס
מהחנות... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.