זר בן בלי בית / דרך המים הזכים |
זורם, בין שכבות הסלע
האפור הוא מחלחל ונושם.
אבני הגיר מסננות אותו, משהו
קרסטי מתרחש בו בעיקר
בלילות, הן סופחות אותו שיוכל לחזור לאמא אדמה,
להיוולד מחדש כמעיין פועם,
לחיות.
אז מה אם איש אינו יודע
את מקום או זמן
הנביעה
ואיש לא יראה כמה זך וצלול
אילומינרה עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|