|
בכלל אני נרגשת
ופרט אני חוששת
נישאת על כנפי הבושה
שעוטפת אותי בחוויה חדשה
ואני מחכה
ואני חזקה
ושבירה.
אתה ארץ לא מוכרת
וזרים גבולותיך
מילותיך
והנשימה
והנשמה
שלך.
מה צופנת הדרך הארורה
מה צופן העתיד המעורפל
מה נשאר כבר,
בתוכי
ואולי בכלל
אני ריקה.
נפטרתי מרגש ועומק ודם
ברכתי על לילות שישנתי בהם
לבד
בכיתי על בדידות
על לרצות למות
על חוסר משמעות
על אובדן זהות
על כל מהות.
ייאוש מטשטש אותי בבוקר
כשעיניי אט נפקחות לעולם
ומדחי אל דחי
כותבת
את מה שכולם
כל מה שנבלם. |
|
|
אני תמיד הולך
לשחות במיים
הצלולים של
הירקון...
מתוך "האידיוט"
של פרנץ קפקא
(הגירסא
המוקדמת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.