מילים וקולות בחלל הדירה
שנינו ביחד לבד,
אוחז בזרועך מקרבך במהרה
שנינו ביחד אחד.
חצי חיוך נהפך לנשיקה
עוצרת לרגע לטעום,
שפתיים חמות לשון עמוקה
שוד לאור היום.
שוכבת עומדת גבך למזרן
אוזק את ידייך בתום,
מווסת ומנמיך את החום במעט
לעינייך סרט אדום.
שאלת אותי פעם מאיפה זה בא לי...
מפשיטך ברכות מכל מלבושייך
מגלה את גופך העירום,
רוכן לעברך אתחיל ברגלייך
לחיפזון אין מקום.
(שכן החיפזון מן השטן)
חום גופך עוטף לשוני
שפתייך רוקדות במחול
מנשק ומלטף את פסגת השני
מתחיל אותך לאכול...
זה בא מבפנים...
שלוש מילים יקרות ופשוטות
בקולך אחזת בשפתי,
אש ומים נפגשים גועשים
כעת את יודעת אותי.
כשאני אצלך וכששנינו אחד
אין מקום למילים אז הן יוצאות
החוצה למרחב עפות,
לפעמים אלה סתם הברות שבורות,
לרוב זו שפה משותפת. |
