מתי נגעת פעם אחרונה
מתי הרחת אותה ישנה
מתי הצצת מבעד לסדינים
מתי הפתעת בזר של שושנים
צחורים ולבנים עד כאב.


הרגשתי אותה קפואה ולוהטת
ממיסה את האוויר,
ראשי הורם אל על
כשגבי נחבט בקיר.

הכרתי אבדה.

בוקר.

מקיץ מחלום רועד ומיוזע.
ברקע מתנגן הסולו האהוב
של פרל ג'אם בבלאק כמו הלילה.


עוד 3 שעות למקלחת
ומשם לעבודה..

לילה.


כבר כמה חודשים שאני לא
עובר את גבול הארבע שעות שינה.

סיוטים אצלי זה בדם.

חולם עליהן נמשכות לאי שם
חוזה בעצמי מנופף ומיותם,
חולם קולות צבעים ואורות
מתערבבים מעצמם לבליל של כינורות.

דמויות שהכרתי  ואם לא, אז אכיר
חברים בתמונות שנופלות מהקיר...



בזמן הנפילה המבעיתה בחלומות
הבלתי נשכחים הנאספים אל תוכי,
אני מתמסר, מתמכר להוויה
מוותר על זכותי לשלוט במראות
האוחזות בחלום.



אני רגוע ונינוח ונעים ושליו
לפעמים אכזר אבל בפנים אוהב.
אני משקר להן שמשכרות אותי,
לרוב עדין רגיש וחברותי.
אוהב לרצות ורוצה לאהוב,
אני תמיד רחוק כשאני הכי קרוב.


בוקר.



לעתים נתקף געגועים שזורים חמלה
ולרוב זה בשבילה
האחת והיחידה
אהבתי האבודה...