אבי צוקרל / גדול |
ושוב שנינו ילדים
עומדים חסרי עונים
לנוכח פלא החיים
כל כך הרבה זמן
כל כך הרבה שנים
שני אנשים שהם אחד
משני קצוות שונים
בחדר יש יותר מאלוהים אחד יותר
ובשבילי אולי אחד יותר מידי
תחושות עולות
צפות גואות
והמילים נעתקות
כולנו סך הכל חיות
גדול ממני
גדול ממך גדול
גדול משנינו
מתי נבין את הסיבות
ואם להיות או לא להיות
אז להיות
הולך מהיר
זקוף זהיר
בין הטיפות
שעות קטנות של אור
ושוב שנינו מגלים
פותחים דלתות במסדרונות
חיינו הסבוכים
בחדר הצללים
מהקירות נעלמים
ובשבילי אולי היה חשוך מידי
עכשיו אני קרוב
את לידי עושה לי טוב
מה זה לאהוב
גדול ממני
גדול ממך גדול
גדול משנינו
מתי נבין את הסיבות
ואם להיות או לא להיות
אז להיות
הולך מהיר
זקוף זהיר
בין הטיפות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|