[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דבורה באז
/
וודקה בריקוד פרידה

בטלפון אמרתי לאיתמר שאני קצת עצובה. 'רוצה לצאת היום?' הוא
שאל.
'יש לי כניסה?' שאלתי מתוך רגשי המובטלות והאשמה. 'כבר מברר
לך'. אם הוא יגיד שלא, הכל טוב.
אני צריכה להישאר בבית וללמוד למבחן. חשבתי לעצמי על המורה שלי
והתחת המושלם שלו. הוא יהיה מאוד מאוכזב אם אחת הסטודנטיות הכי
מבטיחות תוציא ציון נמוך, או חלילה תכשל. אם הוא יגיד שכן, אז
אני אצא, לשתות ולפרוק את הכאב הזה.
בחצות עשיתי לו שוב צלצול, 'אז את באה?' הוא שכח שהוא היה אמור
לחזור אלי עם עניין הכניסה. כמובן שבסוף הייתה לי אחת. אף אחד
לא אומר לא לאיתמר. במיוחד כשהמארגן זה הבחור הקבוע שלו. בדרך
לשם הוא סיפר לי שהוא צריך לסיים את זה כבר. לזכותו יאמר שהוא
מבטיח לעשות את זה מהשבוע הראשון שלהם ביחד.
את הודקה הבאנו איתנו, בשרותים ערבבנו אותה עם קצת מיץ. הלהקה
ששרה הייתה נוראית הדי ג'י שעלה אחריה הגדיר מחדש את המושג
מרדים. אבל אחרי חמש דקות של הסתכלות מסביב הבנתי שאין פה אף
אחד שאני מכירה, או יותר נכון, שאני מכירה וגם יחייך אלי
והחלטתי להתחיל לרקוד. עצמתי את העיניים, הקשבתי למוסיקה והכל
נרגע. חשבתי לעצמי שאני חייבת לזכור לעשות את זה יותר. יואב,
הקבוע של איתמר רקד איתנו קצת. היה נראה שלפחות יש מישהו אחד
שנהנה. הוא הביא איתו עוד בחור שבחושך נראה מושך. ואיתמר בפרץ
רגישות נוגע, הבטיח לי שעוד מעט עולה די ג'י ממש טוב וגם חמוד.
אם אני רוצה הוא יכול לסדר לי אותו אחר כך. הסברתי לו שהטמפון
תקוע לי כל כך עמוק בכוס שזה יהיה בזבוז זמן.
קניתי עוד מיץ, מזגתי עוד וודקה שתינו עוד קצת ואז הנחתי את
הכוס על הדלפק ושנייה אחרי שמעתי קול פיצוץ קטן. 'איפה הודקה?'
שאלתי. 'על המעיל שלך'. מחר כביסה הבטחתי לי ולמעיל. הדי' ג'י
שהתחלף באמת היה לא רע. חבל רק שכולם כבר הלכו הביתה. אז רקדתי
על רחבה ריקה, ביחד עם הבחור שנראה מושך בחושך וכנראה גם
ביישן. הוא התקרב ולחש לי שאנחנו האחרונים שרוקדים. אמרתי לו
שזה הכי מגניב. 'איך קוראים לך?' 'טלילה' עניתי. חיכיתי שהוא
יציג את עצמו, אבל הוא חזר לרקוד והרגע נעלם. אחרי עוד שני
שירים נגשתי להגיד לו שהוא ניצח וזוכה לרקוד אחרון.
עליתי לשרותים להשתין ולנגב קצת את המעיל וכשחזרתי הבחור עמד
ליד איתמר ואני התיישבתי והדלקתי סיגריה. 'נראה לי שהוא נדלק
עליך' איתמר לחש, ליטפתי לו את הבטן כמו שהייתי מלטפת לג'יילס
החתול ואמרתי שאני יודעת אבל שיתאמץ קצת יותר. 'אני חושב שהוא
מנסה להבין את טיב היחסים בינינו' ענה לי איתמר - ג'יילס
החתול. 'טוב, אז לך תנשק את יואב  ותפתור לו את הבעיה'. 'את
תנשקי את יואב!' הגיב במהירות. צחקתי ושאלתי אותו איך זה יפתור
את הבעיה. 'טוב, אז תנשקי את יעלה'.
לא נישקתי אף אחד בסופו של דבר, אבל חשבתי לעצמי שכשמישהו שולח
אותך לנשק את הקבוע שלו אז זה באמת נגמר. ועל איך העולם מתחלק
לשניים. האיתמר למיניהם שמסיימים יחסים והיואבים והטלילות
למיניהם שתמיד יסתובבו שבורי לב ברחבות ריקודים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- תגידי, אבא
שלך גנן?

- לא, למה?

- כי יש לי עדר
שלם של מלפפונים
ועגבניות,
ולעזאזל,
מישהו צריך
לטפל בהם!



ץ סופית מחפש
גנן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/10 9:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דבורה באז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה