אין, אין יותר כוח עוד לנדוד.
לא, אין מקום לשבת.
כמו, שאזלו לי הכוחות לטפס
וזה הזמן לרדת.

אם היה בי כוח להאמין,
אז אולי היה בי שקט.
אם היה בי כוח להבין,
הנשמה בי לא הייתה נמחקת.

תן את הכוח לרסק,
לנתק את אזיקי הפחד.
תן להסכים, להתפלל,
להבין שגם אפשר לקחת.

איך, איך הכל עכשיו נופל,
מתרסק ושוב, אותו הפחד.
לא, לא רוצה עוד לוותר,
להרגיש שקוף ולא לגעת.

פזמון:
הכל הולך, בא וחוזר
בהקרנה מתמדת.
איש החידות לא מוותר,
קורא לך לסגת.