אבודה בלונדון. המחברת מתקמטת כמו עליי שלכת
היונים טסות קאמיקזה ומזכירות לי
את הקניות שיש לעשות:
סוכר,
מקלות אוזניים,
פיצה.
רעבה כל הזמן, מהקור. הקור מבקע העצמות
שאינו חודר דרך החורים במכנסיים.
היונים רטובות ויש בקעים בנוצות שלהן.
אבודה, ברגליים כואבות, רוצה הרחק מכאן.
להתכרבל [אבודה] באיזה כוך. שיהיה בסדר [יהיה בסדר].
איפה הדמעות?
איפה הגעגועים מוחצי הלב?
אני לא מצליחה לאבד את עצמי בהמון. השרירים כואבים,
כולי כואבת. אני כבר לא יודעת מה אני מחפשת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.