ידעתי!
כי תמיד זה ככה ואני חוששת ללכת
אבל ידעתי שהפעם זה יהיה אחרת.
הישרתי מבט, לא כאילו ולא כמעט.
כל שנה אותו הדבר... אני יודעת שהוא יהיה שם.
אבל הפעם הישרתי מבט, לא מושפלת לא אשמה.
תמיד מפחדת להגיע לחגיגות, כי הוא שם, תמיד, לבד או עם
המשפחה... אבל שם.

הפעם הישרתי מבט והוא לא... הוא השפיל אותו... ראיתי... ברגע
אחד קטן ראיתי שהוא יודע, זוכר ואולי גם מרגיש רע עם עצמו.
הישרתי מבט לעניים שלו, ללבן בעניים..אני יכולה להישבע שראיתי
את אישוניו מתכווצים כאילו סונוורו ממבטי-מבטי אליו.
לא ניכנעתי לפחד ששולט בי כבר שנים, לא ניכנעתי לאימה שרודפת
אותי גם בשנתי-הישרתי מבט למזוהם באנשים והוא כמו ילד-השפילו.

בפעם הבאה, אני מקווה, אוכל גם להוציא מילה מפי...