לא ששכחתי, רק שלא זוכר כבר כלום
לא ששיקרתי, רק שכל ישר הפך פתאום עקום.

לא האמנתי, את הראית לי שאפשר
כשלא שמחתי, את גרמת לי להרגיש שוב מאושר.

לא התרגשתי, עד שאת פתאום הופעת
ולא ידעתי, איך זה להרגיש ביחד לא לבד.

ואת הראית לי איך לחיות, איך שהלכנו יד ביד
ואיך לא לאבד תקוה, גם כשהכל כמעט אבד
ולא רציתי לעזוב, החזקתי בך כל כך חזק
והתאחדנו בשתיקה, כבר לא הרגשתי שנחנק.

את מהממת, במבט אחד בלבד
עיניי עוצמת, מחבקת זה מרגיש כל כך נחמד.

איך חיכיתי, שתופיעי בחיי
ולא ציפיתי, לאהוב כל כך חזק ועד בלי די.

אתך אני תמיד שלם ואת נותנת לי לנשום
את יקרה מכל דבר, רוצה אותך בכל מקום
מבט נוצץ וגם חיוך, מתיר כל קשר די סבוך
אני רוצה רק ללטף, ולהריח שיערך.

עוד לא הפנמתי, כמה טוב לי בחיי
ולא הבנתי, כמה זמן לקח עד שהגעת אליי.

אני מודה לך, על כל מה שלי נתת
אני מודה לך, שהיית שם להציל אותי לאט.

עכשיו ביחד, ככה שנינו נתבגר
נחייה בלי פחד, ונחזיק חזק כדי רק לא לוותר.