בין שורות האבנים הבודדות
מחלחלת לתוכי
כטיפת מים עקשנית למערה
ההבנה
האושר הוא אך אשליה חולפת
כמוהו גם העצב
כמוהו גם התקווה.
בין שורות האבנים הבודדות
מתנגנת הרוח בדממה
מחלחלת לתוכי
כטיפת מים המותירה זקיף
לשמירה
ההבנה
כי כחציר בבוקר נציץ ונחלוף
לערב נמולל וניבש.
רק ציפור תועה
החולפת במרום
מזכירה לי העובדה
שכולנו בני חלוף
גם האבנים אינן לנצח
בעתיד יתפוררו לחול
כגרגרים אשר על שפת הים
מעניקות לנו אשליה מוחלטת
שהאושר אינו אך תקווה חולפת
כמוהו גם העצב
כמוהו גם התקווה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.