ביקורו של בנדיקטוס ה-16 בארץ היה אירוע שלו רבים חיכו וציפו.
ומסיבה אחת, ספציפית וברורה. כל מי שציפה להוד קדושתו, ציפה
שדווקא הוא, אחרי רבים שלא הסכימו, יביע צער וחרטה על השואה.
בכל זאת, כבר 5 שנים אנחנו מחכים להתנצלות, מאז שהוא קודם.
במשך חמש שנים, אנחנו דוגרים על ביצה שלא מוכנה לבקוע, שוב. עד
היום! היום הגיע, וכך גם הוד קדושתו, לארץ הקודש. יחד עם זאת,
ידענו שלא מיד הוא יתנצל. בכל זאת, הבן אדם רק נחת. נתנו להוד
קדושתו הזדמנות להתאושש מהטיסה. רק שאחרי כמה שעות כבר התחלנו
לחוש בחוסר נוחות לגבי הביקור, ושאולי יש מצב שהביקור הזה לא
נועד, לא לחרטה, ולא להתנצלות. אבל אמרנו, נראה. אמרנו:"אולי
הוא מחכה לרגע הנכון" ו-"אולי הוא מחכה לאיזשהו סימן מאיתנו
שגיד:"זה בסדר, אתה יכול להתנצל"" אבל לא. קודם הוא ביקש לראות
את הכותל. הראנו לו את הכותל, הוא לא התלהב. גם להיכנס להר
הבית, הוא רצה, וגם לשם נתנו לו להיכנס. אח"כ הוא ביקש לראות
את המקום שישו הלך על המים ורצה לגרור אותנו עד טבריה. אז
הסברנו לו שכבר אין כ"כ מה לראות, והוא קצת התעצבן. עשינו
בדיוק את מה שהוא ביקש, אבל הבנאדם בונקר. הבן אדם לא משחרר
ולו חצי התנצלות. הוא כמו פקיד של מס הכנסה שמבקש לראות כל
מיני מסמכים, ואין לך מושג לאן כל זה מוביל. אז באיזשהו שלב,
חטפתי עצבים, אמרתי:"אני חייב להגיד לו משהו". ניגשתי לארון
הזכוכית שלו, ונקשתי שלוש פעמים. קודם הוא סינן אותי, וזה
מובן. כי וואלה, הוא האפיפיור. אבל הבן אדם מתעלם ממני.
בפרצוף! חטפתי עצבים, והתחלתי לדפוק חזק יותר. שישמע! פתאום
הוא מסתכל עלי בקטע של:"מה אתה רוצה?!" וגם עשה לי את תנועת
ה-"למה מה קרה". אז צעקתי לו:"תפתח!" שישמע. במקום זה, הבן אדם
חוזר להסתכל לאינסוף וממשיך לנופף כמו מיס USA. אז ממש
התרגזתי. הרגשתי שההתנצלות חומקת לי מהידיים. הרגשתי שאני
בוער. אז החלטתי שאני מוריד את הכפפות, וזורק לו צעקה. צעקתי
לו:"בואנה יא בן זונה! תפתח!" פתאום באו לי האנשים שלו בקטע
שככה לא מדברים לאפיפיור ואני צריך להתנצל. הסתכלתי ליוחנן ישר
בעיניים ואמרתי לו:"תפסתי אותך בדיוק איפה שרציתי. לא מתנצל!".
כמובן ששעתיים אח"כ כבר קיבלתי מייל ממשרד החוץ, שאני אתנצל כי
אני הורס את ההזדמנות להתנצלות. אז סיננתי אותם. שעה אח"כ
קיבלתי מייל מפרס בעצמו.
יש לי ביד את ההדפסה של מה שעניתי לו. "פרס היקר. קודם כל
רספקט על הנשיאות. מפרגן לך. אבל חשוב שתפנים דבר אחד: מהם, לא
תבוא התנצלות. אני כבר מכיר את הנאצים האלה. מה שכן, אתה יכול
להיות רגוע, כי עכשיו אנחנו תיקו."