סבא אוהב לי סיפור לספר
כדי שאגמור לאכול מהר.
לי זה לגמרי, לגמרי ברור
שהוא מלבו בודה את הסיפור.
על סירת דייגים בים סוער
שיצאו בה לדוג הוא וחבר.
והוא מתאר איך בין הגלים
הם חותרים ושטים, יורדים ועולים.
איך הרימו ביחד את העוגן
והניפו מפרש בקצה התורן.
סבא מתלהב ופושט את ידיו
כאילו בסירה הוא חותר עכשיו.
הוא ממשיך לספר והסוף לא קרב
וממציא עוד המשך וממש מתלהב.
מצרף להפלגה את כל המשפחה
ולא מפסיק עד סוף הארוחה.
אני את האוכל סיימתי מזמן
וגם את השוקו שתיתי כמובן.
לפתע אני מתחילה להבין
שרק סבא עצמו בסיפור מאמין.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.