כף היד שלך תשאר לחה מאחיזה ממושכת ביד גברית ומחוספספת,
ותשאר להזכיר לך בשעות הקרובות את הריח שלו, שכבר לא נמצא
כאן, ולא יגיע להחזיק את ידייך יותר...
בסוף האהבה עוזבת, היא אומרת...
החדשות נגמרים ודני רופ מודיע שיירד היום גשם בירושלים,
ואצלך הגשם לא מפסיק גם בסופ"ש, או שאולי זה רק בראש שלך...
גם הדמעות שלך לא מפסיקות, אילו רק החזאי היה יודע...
את שוכבת על מיטה זוגית, בדירת חדר וחצי עם 2 החברות הכי-הכי
שלך,
הן בעבודה ואת מחכה שיבואו לאסוף אותך..
והכל נראה כל כך ריק, משעמם, עצוב, כשהוא כבר לא פה...
רק הקירות מבינים את העצב שלך...
ונגמרו לך השירים לשיר, והציורים לצייר, והמוזה כבר לא מגיעה,
והחושך תפס מקום, והאור תפס רגליים וברח, והבדידות תפסה את
מקומם...
הידיים מצולקות, טיפות של דם על הסדין, הדמעות מלוחות ולך
נמאס, למרות שהיית בטוחה שהמשקפיים החדשים שקנית היו ורודים.
הכל נראה שחור והכל מסתובב...
ובסוף נופלים,
היא אומרת.
27/07/2007 13:33:00
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.