מצאתי את המכתב שלך.
גם אני לא יודעת את התשובות לכל הבעיות שהעלת שם.
הבעיה היא שלא רשמת סימן שאלה אחד.
הכל כאילו קבוע, עובדה.
גם אם הייתי מוצאת תשובה, לא היה איפה לענות עליה. כי לא חפשת
תשובה.

אני שמחה ואין לי מילים להסביר כמה שטוב לי שלא אבדתי את אחי
שלי הקטן.
אתה לא מבין איזה סבל יכולת לגרום לכולנו וטוב שזה לא עבד לך.


גם אני קמה בבוקר עם צלעות שורפות ומוח מסוחרר ולב כואב, ואני
לא מבינה למה שאני אקום מהמיטה. גם אני. כל בוקר אני נשבעת לך.
הרבה יותר שנים ממך. אבל זאת לא בעייה איתך.
"אתה" בסדר גמור.
מכיר הורמונים? כימיקלים? יש כאלה שמשתבשים, כמו אצל חברה
שמזיעים יותר מדי, וכמו אצל אלה שלחוצים כל הזמן, אז אצלך זה
דכאון. זה לא חדש לך אני יודעת. אני רוצה להסביר לך שאתה בסדר
גמור ויש לך פשוט כמה כימיקלים שונים שעושים שטויות אצלך במוח.
וניתן לטפל בזה. לא ע"י בליעת תרופות ולא ע"י עישון באנגים
וג'וינטים ואני לא רוצה לדעת אם ניסיתי משהו חזק מהם. יש
תרופות שחצי מהעולם משתמש בהם. SSRI - משפחה כזאתי, שעוזרת
לגוף שלך לסדר את הבלאגן הכימי ולהרגיש נורמלי שוב.

אתה כזה מיוחד, וכזה טוב ומגיע לך האושר שלך, ובחיים לוקח זמן
למצוא אותו אתה מבין? אבל אם תוותר בחיים לא תגיע אליו.
אני יודעת שיש את האושר הזה כי הנה, אפילו אחרי שהייתי בטוחה
שאין, זהו, מצאתי את מתן. וכבר התייאשתי מלחפש. הוא פשוט בא
אליי כי זה הזמן שהוא היה צריך מבין? הכל גורל, והגורל שלך
כתוב כבר והוא טוב ושמח כי אחרת לא היית נולד בכלל מבין?

אנשים מרגישים פספוס כי חושבים שאין לנו משמעות וגם אני הייתי
בטוחה שהכל סתם. אבל זה לא. והעובדה היא שאין לך מושג איזה
אימפקט יש לך על הכל מסביבך. כי לכולנו יש משמעות.
אתה לא יודע אותה.
אבל תדע שיש אחת.
יש 6 מליארד בעולם (קצת יותר כבר) ואתה אחד מכל אלה, ולכל אחד
יש משמעות. כי כולנו נולדנו ולכולנו יש מטרה מבין? הכל מגיע עם
זמן, ועם למידה עצמית, והשלמה עם עצמך, ואהבה עצמית שחסרה לך.

הבחורה שאתה רוצה, יש עוד מאה כאלה אני מבטיחה לך. אני הייתי
מאוהבת ואני יודעת שכמה שאני בטוחה שזה זה, עד שלא יגיע
האמיתי, אני לא באמת אדע. הבנת ?

איגור, אני כועסת עדיין על זה שאתה משתמש בסמים, אני מקווה
שהגעת לתובנה שזה לא תרופה ולהיפך, לאחר השפעתם הם עושים עוד
יותר אי סדר במוח וגורמים לדכאון מוגבר ככה שכרגע אתה רק הורס
לעצמך את המוח.
אני עדיין כועסת כי אתה אמרת שאתה לא מסתיר ממני ובכלל, אני
מקווה שאתה לא מגזים בשימוש שלך. אני לא אמא ולא אבא שלך,
וההורים שלנו לא מושלמים. אבל של אף אחד לא. אתה כבר עברת את
18 וחייך מעכשיו תלויים בך ומה שאתה תעשה יהפכו את חיים לטובים
יותר או טובים פחות.

אם אתה צריך אותי אני עוד פה. אין, משפחה זה משפחה מבין ? יום
אחד תבין. אתה עוד ילד ויש לך המון מה לראות וכמו שכתבת החיים
באמת יפים והם עשויים מרגעי אושר. אני יודעת שהיו לך כמה כאלה
ואני מבטיחה לך שיהיו עוד המון.

אני אשתדל להוציא אותך מהצבא אם זה מה שממש הורג אותך, אבל אני
בתמורה דורשת שתלך לפסיכולוג מיד כשתתאזרח. מיד.
כי אתה יודע מה? אתה לא יודע הכל, ויש פתרון לכל דבר.
יש דברים נסתרים מהעין וכמה שתקרא ותנסה להחכים, תלמד רק עם
השנים.

אוהבת מאוד,
אחותך