|
השקר לוחש בחשש
מעגנים חלודים לאחיזה
ידיי המוות מעטרות בתבנית
דמויות הרגש נמסות מעצמן.
דגלים שחורים מצלים בקרקע
סדרים רחבים במסך
מפרשים של אור כוכבים
נוטים בשלווה על צירם.
ילדים של שקט פוסעים לאחור
החידלון הולך וצורם
עפעפיים מהבהבים אלי נוגה
ידיים רוטטות לשלום.
סוסי עבודה קפואי משך
נעים במסילות העיוורון
רתמות כסופות לכאב הזה
בוהק מיתרים על פני המים.
|
|
|
-אבאשך'
ערומקו?
-אבא שלי מת.
-לא, נו, אבאשך'
ערומקו?
קומיצה ביומו
האחרון בחברה
קדישא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.