הוא לבד, בחדר מלא אנשים
אין לו אף אחד, מוקף באדם
דממה ממלאת אותו באמצע הרעש
פנים מחייכות ולב בוכה
משקר להם, לעצמו,
עטוף שמיכות, רועד
מלא חלומות, ריק מתקוות
עוצם עיניים, ללכת לישון
פותח בחוזקה, יש מראות באפלה
דברים שצריך לשכוח
דברים שצריך לסלוח
שעה מאוחרת, מה כבר יש לעשות מחר
מקשיב לשירים שאסור לשמוע
גם בחדר מלא אנשים, לבד
ואולי עוד מעט יגמרו הדמעות
אפשר לישון, גם בלי לחלום
גם בלי לזכור
דממה באמצע הרעש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.