ישבתי לי על הספסל ברחוב, מהרהר לי כהרגלי על האהבה שהלכה,
חושב מה יכולתי לעשות בכדי להחזיר אותה לחיי, מדליק סיגריה
ומביט אל השמיים, כחולים כים ענקי שאין לו סוף, מתענג לי מהשמש
החמימה ומכל עוברות האורח של הרחוב.
בעודי יושב על הספסל, נתיישבה על ידי מישהי שעיניה הקסימו אותי
ממבט ראשון, כאילו ראיתי את כל סיפור חייה בשנייה אחת, "שלום
גם לך", "יום יפה היום", אמרה בקול רגוע ומיוחד כזה שחייב
להוציא אותך מהמחשבה שאתה נמצא בה.
סובבתי את ראשי אליה, הושיטה יד "נעים מאוד הדר", "נעים מאוד
שגיא", ואז באו כל השאלות, מאיפה אתה, מה עושה, שאלות של
היכרות ראשונית, אני לפעמים שואל את עצמי האם השאלות הללו
ממחישות באמת מי אנו, בכל מקרה התחלנו לפתח שיחה שעד מהרה כבר
שינתה מיקום ומה שבא אחר כך בא אחר כך.
עברנו לבית הקפה השכונתי, ישבנו בשולחן פינתי, טיפה מוצל כזה,
רצינו שקט, "אז מה אחרי ששאלת אותי מי אני ומה אני, אני חושב
שתורי לשאול אותך מי את?", "אתה באמת חושב שאת סיפור חיי אני
אשפוך ככה מבלי שאני מכירה אותך בכלל?"
"לא מזמן חזרתי מטיול והנה אני כאן מנסה להתחיל דרך חדשה, אתה
יודע איך זה בחיים מתגלגלים, טיילתי בכל מיני מקומות בעולם,
פגשתי אינספור אנשים שכולם ריתקו אותי, אפילו עם אחד מהם הייתה
לי אהבה שחוצה כל גבול, אבל רגע אתה יודע מה שכחתי לשאול אותך,
בן כמה אתה?", מרותק מתחילת סיפור שאתה מת לדעת את המשכו,
הבטתי בה, ועניתי "למה זה משנה כרגע?" סתם אתה יודע הכרנו בדרך
מוזרה וזאת שאלה ששכחתי לשאול, "טוב אז אני בן 28 ואת?", "זה
לא משנה כרגע אבל נגיע לזה בהמשך."
"אז איפה הייתי?", "בקיצור אז אהבה הייתה לי, היה לי הכול, כל
מה שביקשתי וחפצתי בו היה לי, הייתה לי עבודה מעניינת שאני
חושבת שכל אחד היה רוצה לעבוד בה, "במה עבדת? שאלתי, "עבדתי
בהפקת מוסיקה לאומנים שונים בז'אנרים מאתגרים כאלו, אתה יודע
מוסיקה שגרמה לך פשוט להשתתק ולהאזין עד לסוף התקליט", "את
יודעת אני דווקא אחד שחובב מוסיקה מאתגרת".
"שלום מה תרצו להזמין?", "אני אשתה מרלו ואת?", "וואי איזה
קטע, אתה יודע שגם אני אוהבת את סוג היין הזה?", את יודעת מה
תביאי בקבוק טוב של מרלו ומאפרה, בינתיים כשחיכינו עד שהמלצרית
תביא את ההזמנה, מבטים בין העיניים שלנו חלפו במהירות והשתיקה
הייתה כל כך רועמת עד שאמרתי לה, "אולי נמשיך בסיפור בכל
זאת?".
"וואי עם כל עצירות האלו שבסיפור, אני כבר לא זוכרת איפה
הייתי", "אז אני אזכיר לך, אמרת, שאת עבדת בתחום הפקת מוסיקה
לאומנים", "אהה נכון, אז עם הזמן אתה יודע אני שומעת כל מיני
צלילים מגוונים, ואתה יודע מזה כשאתה מרותק למוסיקה, רק הפסקת
חשמל מסוגלת לנתק אותך ולהחזיר אותך למציאות."
"סליחה, הנה ההזמנה שלכם, יין מרלו של ירדן, מאפרה ו2 כוסות,
תיהנו", מזגתי לשנינו את היין, הרמנו את הכוסות, מביטים
בעיניים אחד של השני, "לחיי סיפורים טובים עם סוף טוב", לחיים
שנינו אמרנו, לגמנו לגימה טובה שמשאירה טעם של עוד.
"אז מה איתך?", שאלה, אמרתי שאני סופר צעיר שטרם יצא לאור,
ושאני סתם בחור רגיל שחי לו את החיים, הדר הביטה אליי ואמרה לי
"לא נראה לי שאתה אחד שסתם חי לו את החיים, בטוח יש לך איזשהו
סיפור מעניין לא!?"
החלטתי לספר לה על התקופה שטיילתי בדרום אמריקה, שטיפסתי על הר
געש פעיל, וכל זמן שאני עולה ועולה יותר בגובה אני חושב על
האהבה שלי שנגמרה לה לאיטה, על כמה שהתרגשתי מעוצמת הנוף שריתק
אותי לכל אורך הטיפוס על ההר. היא הייתה מרותקת כמו ילד קטן
שהראו לו קסם.
"בואי נחזור לסיפור שלך, נדמה לי שהוא יותר מעניין משלי", "אני
חושבת דווקא שהסיפור שלך מעניין, אבל היות ואתה בחרת לספר משהו
קצר, בסדר, נחזור לסיפור שלי, אז היינו באהבה שלי נכון?!",
"נכון עניתי", ובכן אחרי תקופה של כמה שנים טובות היא נגמרה
לה, ואני עם 2 ילדים, אני כולי בהלם "מה?, לא יכול להיות, אין
מצב", מחייכת חיוך קטן, ומהנהנת עם הראש, "בחיי שאי לא עובדת
עליך".
הדלקתי סיגריה, והצעתי לה גם, "לא אני אוותר, אני אעשן את מה
שיש לי", מדליק את הסיגריה שלי והיא מוציאה קופסה קטנה עם גמד
שמחייך עליה, מוציאה חצי ג'וינט, ומבקשת ממני שאני אדליק לה,
"אתה מעשן בדרך כלל ג'וינט או שאתה פשוט מאלה שמתנגדים בכל
תוקף לעניין?", עניתי שאני לא מהמתנגדים ושאני אשמח לעשן איתה
ביחד, תוך כדי עם היין.
בזמן שאני עישנתי את הסיגריה ובין לבין התחלפנו בינינו, הראש
התחיל לתת את אותותיו ואני כולי בעולם משלי והיא מחייכת בלי
סוף, צוחקת ואומרת לי "אתה יודע מה בא לי עכשיו?, בא לי קרפ עם
שוקולד ומקופלת ככה שיהיה מתוק בפה, "בכיף אם בא לך להזמין אז
תזמיני, אמרתי". עזוב בוא נלך לגלידרייה טובה שנוכל ליהנות כמו
שצריך. הזמנו חשבון והלכנו לגלידרייה שנמצאת בסמוך לבית הקפה.
בדרך הדר אמרה לי, אתה יודע מה בא לי, בא לי למצוא גבר טוב
ועשיר אבל שלא יהיה על סוס לבן, והיא התפקעה מצחוק, כל כך
נהנתה לצחוק על זה, אתה יודע שבאמת נמצא אהבה שתהיה טובה ונוכל
ליהנות מהחיים.

"שגיא קום, אתה צריך ללכת לעבודה", קמתי מהמיטה, הסתכלתי על
השעון, לבשתי את הג'ינס המשופשף, שטפתי פנים והתבוננתי במראה,
שואל את עצמי, האם חלמתי חלום או שפשוט הייתי בפגישה מקרית עם
התת מודע שלי.