את הכי יפה כשאת בוכה,
כי הכנות זולגת יחד עם הדמעות שלך.
את הופכת להיות שקופה,
ופתאום אפשר לראות את הכל.
את הכאב שנשפך, ואת העצבות שזולגת,
הם נמרחים ביחד עם האיפור שלך,
פסים שחורים על גבי לחיים ורודות.
ואת הכי יפה כשאת עצובה,
כי דרך העצב אפשר לראות אותך,
את כל כולך.
ואת אף פעם לא בוכה,
כי אז כולם רואים,
את הכל, את השקיפות שלך,
את מי שאת באמת,
ואת זה את מעדיפה לשכוח.
מעדיפה שלא לראות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.