סימה גלאור / הרמוניה בירקון |
בגדות הנחל
אוהבים את נשיבת הרוח
בלילות סתיו.
אינם רואים את פניה
אך חשים את נשיבותיה
בגבעוליהם.
הרוח מעירה אותם
לעמד יחדיו
כשהם אוחזים ונוקשים זה בזה
כמקהלה רבת -צליל
הרמונית חלילים
מפלאה באפלה.
והנחל זורם ולבו רן
והוא מביא את שירת הגדות
אל הים הגדול
והסהר העולה צובע
את הנחל בצבעי אור.
ואור הרגע הזה החולף
של הווה נצחי
הזמן שבתוך הזמן
הוא היחיד שתמיד קיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|